הציוויליזציה הקדומה שאפה להגיע לסדר חיים הרמוני. כדי לקדם מטרה זו חייבים היו בני האנוש להגיע לשליטה מלאה ולדכא כוחות דמוניים, שחלקו עמם את הקוסמוס האנושי. לילית ומשפחתה הענפה של שדים ורוחות נראו ונשמעו בכל מקום... בכל חלל. חלקם חיו בשלום עם שכניהם האנושיים אולם חלקם ניסו מדי פעם להוכיח שידם היא על העליונה ואז הם דחקו, לחצו, התחככו, טלטלו, הציקו, הפריעו, פגעו – כלומר: הטרידו אדם ואישה אלו או אחרים ללא סיבה נראית לעין.
ים שלם של מכניזם מאגי דתי התפתח בעת העתיקה, כדי להתמודד עם המפגשים המסתוריים הללו. קמעות היו חלק מזריקות החיסון להם הזדקק בן התמותה ואלו תרמו בין היתר לריפוי; גירוש שדים; התמודדות עם עין רעה; הרחקת רוחות; רכישת אהבה; העלמת שנאה; הצלחה ושגשוג.
לילית כשדה הורגת תינוקות, הטילה מורא גדול על הנשים. הן חששו שלילית תפתה את בני זוגן והם יעזבו אותן, הן פחדו שהיא תפגע ברחמן והן תהפוכנה עקרות, והחרדה הגדולה ביותר היתה שלילית תהרוג אותן כשהן כורעות ללדת ותמצוץ את לשדו של הרך הנולד.
הקמיע המאגי נכנס לתמונה כגורם שעזר ליולדת להתגבר על המשבר מבחינה פסיכולוגית.
שדה ההורגת תינוקות הייתה קיימת ברוב החברות בעת העתיקה. בימי הביניים, במאה ה – 8 , דמונית כלילית, הפכה פופולרית ביותר וישוע בן סירא חיבר ספר פתגמים שנראה שמטרתו היתה להסביר את השימוש בקמיע נגד לילית שהיה קיים זה עידן ועידנים.
כדאי לכם להכנס ל – www.lilith.co.il לראות במו עיניכם בוידאו - את לידתה של לילית כחוה ראשונה על פי ה"תיאוריה" של בן סירא.
דורית קידר בעלת תואר שני במדעי היהדות.
